הולדתה של משפחה צעירה חדשה, מאתגרת ככל שתהיה, היא הזדמנות צמיחה אדירה, אם רק מצליחים להרים את הראש, להסתכל לצדדים, לנשום וליהנות מפעם לפעם
השבר: פערים באמונות ובהעדפות
את זוכרת את עצמך רגע לפני? ממש בטרם עברת את הסף המשמעותי הזה והפכת מ"לא אמא" ל"אמא"? זוכרת את הטלטלה? את ההתרגשות? את הבלבול? את ההצפה? את השמחה והעצב השזורים זה בזה?
ייתכן שמערכת היחסים שלך עם בתך, בנך, כלתך, מצויינים, הכל זורם על מי מנוחות, כולם מכילים את כולם וכך היה מאז ומעולם.
יתכן גם שיש מתח ביחסים ביניכם: אולי נותרו שאריות ממערכת היחסים שאפיינה את גיל ההתבגרות של מי שעומד כעת להפוך להורה, אולי יש ביניכם מרחק פיזי - הזוג הצעיר גר רחוק ומנהל משק בית עצמאי כבר תקופה ממושכת, ואולי יש ביניכם הבדלי השקפות בנושאים שונים – מסורת, התנהלות כלכלית, העדפות תזונה, קריירה ופרנסה. יש כל כך הרבה שטחי חיים בהם יכולים להיות פערים באמונות ובהעדפות.
ואז, לתוך מערכת היחסים שלכם, עומד להגיע תינוק.
כעת מי שגדלה בתוכך מגדלת את הנכדה שלך בתוכה!
התינוק שלך גדל וגדל וממש עוד מעט יהיה לו תינוק משלו!
מנטרה חדשה: לחשוב גבולות ולתת למשפחה הצעירה למצוא את דרכה
נוכחות מיטיבה שלך, אמא, תוכל לעזור למשפחה הצעירה לצמוח ותוכל להצמיח גם את היחסים בינך ובין בתך, בנך וכלתך למקומות ולגבהים חדשים. צריך רק סבלנות ועדינות. ממש כמו עם תינוק שרק נולד:
-לא לעשות תנועות חדות מדי. להיות רגישים לצרכים המשתנים, לא להיפגע אם לא רואים אותך או לא מתחשבים בך. כרגע כל העיניים נשואות לתינוק, הרגשות בסערה שעוד מעט תשכח. לאט לאט.
-לחשוב גבולות. כשנולד תינוק חדש משתרר אי סדר, תוהו ובוהו. יעברו ימים ולפעמים שבועות (או אפילו חודשים) עד שסדר חדש יימצא. בתוך הכאוס הזמני הזה, יש רגישות רבה לענייני גבולות: הזוג הצעיר בנה לו קן. יש לו הרגלים והעדפות. יש בו אינטימיות. פתאום – נולד תינוק, את באה לעזור. אולי יש לך אפילו מפתח לדירה, ואת יכולה להכנס ולצאת בעצמך. יתכן שאת פועלת במטבח, מקפלת כביסה, כן, גם תחתונים. ייתכן ששואלים לעצתך וייתכן שאת מציעה אותה - זה טבעי ומובן מאליו. אם בתך היתה פחות נסערת בוודאי היתה מבינה שאת דואגת לה כפי שהיא דואגת לתינוקת שלה...קשה לך לראות אותה סובלת, מבולבלת, מתעקשת על דברים שנראים לך פחות חשובים...אז את אומרת מה דעתך. לפעמים זה מאוד עוזר, אך לפעמים, ההורים הטריים כועסים. זה קשור לגבולות שלהם שכל כך התערערו. שום דבר כבר לא ברור להם וזה מאד מתסכל. הם מנסים לייצר גבולות חדשים ויתכן ויאשימו אותך בכך שאת עוברת אותם.
אנא, אל תיפול רוחך, רק עמדי שם בעדינות, בחמלה וגם באומץ ותני להם לעשות את הטעויות המתבקשות, למצוא את דרכם שלהם.
על אף הקושי, אל תתערבי בענייני האכלה, שינה, רחצה, החזקה על הידיים, אם לא מזמינים אותך להביע את דעתך. למען האמת, גם אם מזמינים אותך לייעץ - לפעמים זה ייגמר בכעס...זוכרת? הם מחפשים את הדרך. זה מתסכל.
מטרה: להרחיב את מקור הידע
דרך טובה מאוד לעזור היא לחפש את הידע במקומות בהם בתך, בנך, כלתך מחפשים אותו. להיפרד מהדברים אותם את זוכרת, אותם לימדו אותך לפני שנים רבות, ולהתחבר למקורות הידע של הימים האלה. זה יכול לצמצם משמעותית את הפערים ועימם את הקונפליקט ביניכם.
ולסיום - ממש כמו שאת דואגת לבתך לאחר לידה - שתטפל בעצמה, שתאכל, תשתה ותישן - שימי לב גם לעצמך. מה שאת אומרת לה (את מה שאמרו, קרוב לוודאי גם לך): אם לא תטפלי בעצמך לא תוכלי לטפל בתינוק, אם לא תהיי קשובה לצרכים שלך, לגבולות שלך, לא תהיי פנוייה לטפל בביתך או בבנך - יישמי גם על עצמך.
בשעה טובה, מזל טוב וברכות רבות!