המלצות ומילים חמות

סקירת הספר ״הורות רכה - מדריך מעשי ורגשי לחיים שאחרי הלידה״, מאת מיכל גרוס. 

גבר יושב מולי בקליניקה, זמן קצר לפני לידת בנו הראשון. 
ככל שהלידה מתקרבת, מתרבות בתוכו השאלות. מה יהיה מקומו בחדר הלידה, כשתהיה בחדר גם דולה? הוא חושש מהשבריריות של היצור הקטן, "הרי הוא יהיה כל כך קטן… ואני לא כזה עדין. אולי לא אוכל להחזיק אותו ממש בהתחלה, אשתי תחזיק אותו עד שקצת יגדל".
הוא מתקשה לדמיין את עצמו מחתל או מאכיל. הוא תוהה, איך יתחלקו התפקידים ביניהם בבית אחרי הלידה? האם יתאפשר לו לפגוש חברים? 

כל הנושאים האלה הם הזמנה לשיח מעמיק - שיח של הכנה לאבהות. כשיש אפשרות להתבונן באופן רחב על תרחישים אפשריים, הוא יכול להגיע ללידה מגובש ובטוח יותר בעצמו ובתפקידו החדש. עבורו, ההכנה הזו הייתה קריטית.
כשקראתי את הספר "הורות רכה" של מיכל גרוס, חשבתי עליו, חשבתי על מטופלים נוספים כמוהו שאני פוגשת לאורך השנים. 
זהו למעשה ספר הדרכה להורים בפעם הראשונה, שמבוסס על ניסיונה רב השנים בליווי ותמיכה בהורים טריים, גם בהכנה להורות וגם בחיים שאחרי הלידה.

אין ספק שהמחברת מכירה מקרוב ולעומק את חוויית ההורות הראשונית, ויש לה יכולת מדויקת לתאר מצבים עדינים ומוכרים - מהרגעים האינטימיים ביותר של ההנקה והחיתול הראשון ועד למפגש של ההורים עם הרשתות החברתיות.

הספר כתוב בגובה העיניים. גישת "ההורות הרכה" באה לידי ביטוי הלכה למעשה גם ביחסה של המחברת כלפי ההורים עצמם, ולא רק באופן שבו היא מעודדת אותם להתייחס אל ילדם. תוך כדי הקריאה מצאתי את עצמי חוזרת גם לחוויות האישיות שלי כאמא טרייה, לחוצה ומודאגת לא מעט. שאלתי את עצמי איך הייתה נראית תחילת ההורות אם אז הייתה לצידי מיכל כזו - שמרגיעה ומעודדת.
הספר מתייחס לפרק זמן קצר מאוד בחיי ההורות - הלידה והשבועות הראשונים שאחריה. זו תקופה שבזמן אמת מרגישה כמו חיים שלמים.
מילת המפתח בו היא נרמול. אין בו אידיאליזציה של ההורות ואין בו הצעות לפתרונות קסם, אלא גישה אנושית ומרגיעה. גרוס מנרמלת חוויות יומיומיות שיכולות להיראות זרות ומפחידות להורים חדשים, ומדגישה שוב ושוב שאין דרך אחת נכונה.

היא נותנת לגיטימציה לכל רגש שעולה - להתרגשות, לתסכול, לעייפות, לחוסר האונים, לבלבול ולכעס. היא מזכירה שהעצות שהיא נותנת לא תמיד יתאימו לכל תינוק, ומעודדת הורים ללמוד את הילד שלהם ולהתאים את עצמם לקצב שלו, מבלי לאבד את עצמם בדרך. בעדינות, היא גם מזכירה שכדי שהורה יוכל להרגיע את התינוק, עליו להיות קודם כל רגוע בעצמו.
בשלב שאחרי הלידה, גרוס מפרטת לא מעט על השינויים הגופניים שחוות נשים. הכתיבה שלה בהירה, לא רפואית, יומיומית. היא מזיזה הצידה את הבושה, וכאישה לאישה, מנרמלת חוויות גופניות רבות שאולי לא נאמרות בקול.

את הרגעים הראשונים של האמהות היא מתארת בצורה חיה ומרגשת. הרגשתי שגם אצלי מופרש אוקסיטוצין, אותו הורמון אהבה שמופרש בכמויות מוגברות במגע ובקרבה עם ניו בורן, באופן שמעורר געגוע לאותם ימים ראשונים.
לנושא ההנקה היא מקדישה פרק שלם. היא מתייחסת לקשיים הצפויים, מייעצת בצורה פרקטית איך להתמודד איתם ולמי לפנות. חשוב לא פחות, היא נותנת מקום וכבוד גם למי שאינה מניקה, מבלי לייצר אשמה או להאדיר את ההנקה כמדד יחיד לאמהות טובה.
מה שמיוחד באמת בספר הזה, וכמובן שמהסיבה הזו אני גם כותבת עליו כאן, הוא המקום המכובד שמקבלים האבות. גרוס לא מתייחסת לאבא רק כ"תומך לחימה" (או תומך אם), אלא כאדם שלם בפני עצמו, עם הכרה בכך שגם עבורו חוויית ההורות משנת חיים. היא נוגעת בשינויים ההורמונליים שהם חווים (גם אם בקצרה), מתייחסת להבניות והנורמות החברתיות סביב תפקיד האב, ובעיקר מזמינה אותו לשים לב לעצמו - לקושי, לחוסר חיבור, לחוסר שקט, לצורך להיות בעשייה. 

היא מדגישה את מה שגם אבות וגם אמהות צריכים לזכור, והוא שטיפול בילדים נלמד תוך כדי עשייה ולא מצפייה מהצד. לשם כך, נדרשת גם מהאם מידה לא מעטה של סבלנות והכלה, כדי לאפשר להם לצבור ביטחון. היא מכירה בכך שחוויותיהם של אבות לעיתים קרובות אינן זוכות להכרה מספקת, ושגברים רבים חשים שקופים ומודרים מהשיח ההורי.

לא הופתעתי לגלות שגרוס ממליצה על ספר אחר שעוסק בחוויית האבהות, "הולדת אב" של ענת הררי. מדובר בספר נפלא שגם אני ממליצה עליו לעיתים קרובות, שהוא אולי הספר היחיד בעברית שעוסק אך ורק בחוויית האבות בהריון ובלידה.
אנקדוטה קטנה, ממש לקראת סיום הקריאה בספר: הצעתי לבן זוגי להתייעץ בעניין כלשהו, והוא דחה את ההצעה על הסף ואמר שיוכל להסתדר בעצמו. כשחזרתי לקרוא, עלתה בי מחשבה – כמה גברים באמת יטרחו לקרוא ספר הדרכה כזה? להרבה מאוד גברים, גם היום, יש נטייה להשאיר את החיפוש אחר ידע והדרכה בתחום ההורות לנשים. 

ובכל זאת, ברור לי שגם אם לא יקראו בעצמם, עדיין חשוב שהמסר יגיע לאמהות - ואולי, דרכן, גם אליהם.
בכלל, גרוס מעודדת שוב ושוב תקשורת פתוחה בין בני הזוג ומדרבנת אותם לשתף זה את זו במה שעובר עליהם אחרי הלידה. היא מתייחס לדינמיקה המורכבת שנוצרת במשפחה שהפכה מזוג לשלושה, ומזכירה גם את התחושות שיכולות להתעורר סביב השינוי הזה.
המחברת גם מייעצת להורים הטריים להיעזר בקרובים ובעזרה מקצועית לפי הצורך. היא מפרטת איך אפשר להיעזר באופן מיטיב ומתי כדאי לעשות זאת. עלה בי חיוך בעמוד שהיא מקדישה לחיות המחמד בבית, ולאופן שבו כדאי להכין גם אותן לקראת התינוק החדש.
לצד אלה, הספר מכיל המלצות פרקטיות חשובות. למשל, יש בו הדרכה ריאלית לתכנון קניות, עם הסברים ברורים על מה באמת כדאי לקנות חדש, מה אפשר להשאיל מאחרים ומה מיותר לגמרי. העצות ריאליות ומחוברות לחיי היומיום, ולא מסתפקות באמירות כלליות כמו "תשני כשהוא ישן".

הוא כולל גם דפי עזר לארגון ותכנון, ואיורים ברורים המדגימים שלבים בהאכלה ובעיטוף. 
בנושא השינה המשותפת, בה היא תומכת, נראה כי גרוס נוקטת משנה זהירות ומדגישה היבטי בטיחות, תוך שהיא לוקחת בחשבון שהמלצתה אינה תואמת את המלצות משרד הבריאות וארגון "בטרם". כמובן, כמו כל מדריך להורים, גם בספר הזה יש הצעות שלא יתאימו לכל אחד, מטעמים ערכיים, רפואיים או פשוט סגנון אישי. 

פרק חשוב במיוחד ואפילו הכרחי עוסק בחוויה הנפשית אחרי הלידה, ובייחוד בדיכאון אחרי לידה – גם אצל נשים וגם אצל גברים. ההתייחסות הזו לדיכאון אצל גברים נדירה כל כך בספרות שעוסקת בהורות, והופכת את הספר הזה ליקר ערך במיוחד.
מה בכל זאת חסר בעיניי בספר? הייתי שמחה להתייחסות מורחבת יותר למצבים מורכבים, שלמעשה הם די שכיחים. להורים לפגים (קיימת התייחסות, אבל ממש מעטה) לנשים שילדו אחרי הריונות בסיכון, הריונות אחרי אובדן או אחרי טיפולי פוריות ממושכים, וגם לאמהות יחידניות, שכן נקודת המוצא בספר היא שהמערכת ההורית היא מערכת זוגית. ברור שכל אחד מהנושאים האלו הוא עולם ומלואו, שראוי לפרק ואפילו לספר שלם בפני עצמו. ובכל זאת, חסרה לי ההתייחסות אליהם. 

במובנים מסוימים, העדר ההתייחסות למצבים מסוג אלו, עלול להותיר חלק מההורים עם תחושת זרות או החמצה.
לסיכום, "הורות רכה" הוא ספר נוח לקריאה. הטקסטים בו קצרים, מחולקים לנושאים ברורים, עם הדגשות שמבליטות משפטים חשובים ומאפשרות לקרוא גם ברפרוף. נוחות ונגישות הן משמעותיות להורים שמצפים ללידה או מיד אחריה, זמנים שבהם יכולת הקשב נפגעת ממילא. 

כשמו כן הוא, מדובר במדריך רך, מכיל, מרגיע ומלא חמלה, שמשלב ברגישות ובמקצועיות בין ידע פרקטי להתייחסות רגשית, שחשובה בתקופה רוויית שינויים ואף מטלטלת. מדובר בספר שיכול לתרום מאוד לתחושת המסוגלות והביטחון של הורים בתחילת דרכם, גם אמהות וגם אבות. 

אני כבר יודעת שאמליץ עליו בחום למי שעומד בפתחו של המסע המופלא של ההורות.