אמיתי, מהחיים

בדרך אליה אני מדמיינת אותה: אפרת (שם בדוי) מיטלטלת על משטח בתוך מים, כמו סירה, ללא יציבות, מחפשת לעגון. אנחנו בביתה. רק אתמול היא חזרה הביתה, עדיין כאובה מניתוח קיסרי שנכפה עליה בעקבות הערכת משקל גבוהה. היא כאובה, נאנחת, כולה אי נוחות. עדיין אין לה חזיית הנקה. ״אם הייתי יודעת שהנקה היא כזה סיוט לא היתה מתחילה עם זה״, היא אומרת לי בעיניים טרוטות.

היא מספרת לי שאינה מעוניינת לפגוש איש מבני משפחתה. היא כל כך צריכה לנוח. בשעתיים הקרובות התינוקת עברה לידי ואפרת ישנה אחרי מקלחת טובה. בזמן שאפרת נחה אני מתקשרת למי שיכולה להביא לביתה מספר חזיות הנקה, כדי שתמדוד אותן מבלי לצאת מהבית, ואז מעמידה מרק, מג'דרה ופשטידה כדי שיהיה אוכל כשאפרת תקום.

אפרת מתעוררת בכוחות מחודשים ואוכלת. היא שוכבת עם התינוקת במיטה ונותנת לי כיוונים והנחיות. ביחד אנחנו מארגנות את הסביבה: מיון של כל הבגדים ש"הורישו" להם ואפילו כיבסו, אך חלקם ממש לא מתאימים לתינוקת קטנה. אנחנו מסדרות את השידה באופן שיהיה נוח להגיע לכל דבר. אני מרכיבה את המעמד לאמבטיה.

כל הזמן הזה, תוך כדי ארגון הסביבה, אפרת מדברת, מאווררת את רגשותיה, כמו נשים רבות שאני פוגשת מיד לאחר הלידה. אפרת מסדרת את השידה הפנימית שלה, את מגירות הלב, במקביל לעריכת סדר בחוץ, בחדר הפיזי. כשאנחנו נפרדות התינוקת כבר ינקה שוב ואפרת יכולה ללכת שוב לנוח, כשהכל קצת יותר מסודר.

לפגישתנו הבאה, כעבור שבוע, אני מביאה אוכל. אפרת מורעבת ואוכלת בזמן שאני מנחמת את התינוקת שכבר לא נוח לה בשל הקוליק. אני מסבירה מה זה ואיך אפשר להקל. ״האם התינוקת לא תתרגל להיות על הידיים כל הזמן?״, שואלת אפרת.

בדרך כלל זו שאלה שמוצגת על ידי ההורים הטריים בשם הוריהם: אמא שלה או אמא שלו מזהירים שהתינוקת לעולם לא תלמד לישון בעריסתה אם יחזיקו אותה יותר מדי על הידיים. אני משתפת באמונה שלי שככל שהתינוקת תזכה ליותר מגע מנחם כשהיא זקוקה לו כך תצטרך פחות ככל שתגדל.

אפרת משתפת אותי בקושי שלה מול בן זוגה, בכעסה הבלתי נשלט:

"למה החיים שלו יכולים להמשיך ללא הפרעה ואני נושאת בכל העול וכל כך סובלת?"

מותר לה לחשוב את המחשבות הללו במחיצתי. מותר לה להגיד את כל המילים שמהדהדות בתוכה בשעות הבדידות הרבות, רק היא והתינוקת שלה שהיא כל כך אוהבת. תפקידי הוא רק לתת להרהורים הללו מקום, ללא שיפוט. אנחנו מדברות שעות ארוכות, תנועות הגוף של אפרת רגועות יותר. אני מזהה חיוך קטן ומתמלאת אופטימיות: בפעם הבאה שניפגש אמצא את אפרת במצב טוב בהרבה יותר. היא תהיה בסדר גמור.

במה אני פועלת

היי. שמי מיכל גרוס ואני דולה לאחר לידה (דולה פוסט פארטום). מה זה אומר?!

האתגרים במעבר לאימהות רבים והאושר מחכה מעבר לפינה. הדרכה לפני הלידה ותמיכה מיד אחריה מקצרים את הזמן בו הכל מאתגר.

גוף היולדת יתאושש, היא תבין מהר יותר למה זקוק התינוק, ההנקה תתבסס היטב, הזוגיות תקבל תמיכה והיחסים במשפחה המורחבת יטופלו גם הם. כל אחד מהתחומים האלה יכול לאתגר אם יטופל באיחור, לאחר שכבר צצות בעיות ומתרבים האתגרים.

דולה לאחר לידה היא אישה שמלווה אישה, תחום הידע שלה רחב וכולל, בין השאר, זיהוי מצבים גופניים/נפשיים של היולדת, הכוונה ומתן עזרה נכונה, זיהוי אתגריו של התינוק בהסתגלותו לחיים מחוץ לרחם, הבנה עמוקה של השינויים בזוגיות וביחסים בתוך המשפחה המורחבת ועוד...

היא אשת מקצוע הפנויה לתמוך באופן גמיש בצרכי האם, האב והתינוק, ללא אי הנעימות הכרוכה, לעיתים, בבקשת עזרה. היא לא מטפלת או עוזרת שמחליפה את ההורים או בני משפחה אחרים בתפקידיהם, אלא עוזרת לאם ולאב הטריים למצוא את הדרך הנכונה להם ולחוש ביטחון רב יותר בטיפול בתינוק. כאשר הליווי נכון בתוך זמן קצר אין עוד צורך בליווי שלה!

"את מיכל הכרתי סמוך ללידת בני. אפשר להגיד שחטפתי את הלם חיי אחרי הלידה. היה לי קשה להכיל כל דבר שחוויתי. יש קשר של שתיקה אחרי לידה, סביב הקושי בטיפול בתינוק. נכון, זה משמח וכיף אבל החודש הראשון מטורף.

אני חושבת שהדבר הכי חשוב שבו היא עזרה לי היה להרגיש נורמלית עם כל מה שעובר עליי, שכל מה שקורה הוא בסדר. מיכל לימדה אותי להקשיב לילד שלי, להיות איתו באמת, לתת לו את מה שהוא צריך. לא אשכח משפט שלה: ״תני לו כל מה שהוא צריך וכל פעם תורידי קצת, כשמתאפשר, אם זה בצורת ההדרמה...בכל דבר״.

מיכל הרגיעה אותי. ברגע שנרגעתי גם בני נרגע, השינה שלו השתפרה ואני ישנתי טוב יותר והתחזקתי.

מיכל היתה שם בשבילי בצורה הכי אובייקטיבית ולא טעונה, היא שינתה לי את חווית הלידה: מרגע היכרותנו התחלתי ממש ליהנות מחופשת הלידה. לא מזמן ילדתי את בתי, המשפטים של מיכל והטיפים שלה מהדהדים לי כאילו לא עברו 5 שנים. היא ממש איתי."

טלי חזקיה, חולון

אתן מספרות

 

להיות איתי בקשר

להיות לאם, מיכל גרוס

Tel: 054-667-6779

Email: info@beamom.co.il

עקבו אחריי

  • Facebook - White Circle

​© 2018 להיות לאם מיכל גרוס