michalagross

הייתה זו הפעם הראשונה בה ליוויתי אם לאחר לידת תאומים באופן מקצועי. למדתי הרבה על ליווי כזה עוד קודם אבל כמו שקורה עד היום, כל כך הרבה שנים אחרי שהתחלתי ללוות משפחות אחרי לידה, הרבה יותר למדתי מאמא שלהם, מהם, מאבא שלהם ומסבתא שלהם... נפגשתי עם אמא שלהם לקראת סוף ההריון וכשבאתי אליהם אחרי הלידה הם היו ממש קטנטנים. וממש דומים. כיאה לתאומים זהים. אני זוכרת קצת מבוכה בהתחלה – מה יהיה אם אתבלבל ביניהם? כל אחד מהם הוא עולם. אמא שלהם, למשל, לא מבינה מה הבעיה להבדיל ביניהם. בעיניה הם שונים לחלוטין....

היא מתקשרת ומציגה את עצמה, בודקת שהגיעה למקום הנכון. "זוכרת אותי"? היא שואלת "נפגשנו לשיחה לפני הלידה הראשונה שלי, לפני שלוש שנים. אני אישה עם שיתוק מוחין" באחת, הכל חוזר אלי: פגישתנו אז, כמה התרשמתי ממנה ומהאומץ שלה, כמה קיוויתי שתבחר בליווי שלי לאחר הלידה, איך ראיתי אותה עוד פעם אחרי הלידה עם תינוקת מקסימה...בוודאי שאני זוכרת אותה! ובכן, היא בהריון שני! היא מספרת שאחרי הלידה הראשונה היתה לה המון תמיכה ועזרה. על אף שהיא אם יחידנית, היא לא היתה אפילו לרגע לבדה. משפחתה עזרה. אביה התמסר לסבאות...

כתבתי משהו בפייסבוק לאימהות טריות. אחת הקוראות יוצרת איתי קשר. קוראים לה רננה והיא אמא כבר כמעט שבועיים. אנחנו משוחחות שיחה ארוכה, בחלקים ממנה היא בוכה. רננה מספרת על הלידה שהיתה נפלאה ומתוקה. היא התכוננה אליה מצויין, הכל התפתח והתקדם טוב, איציק, בן זוגה, היה מדהים. עמרי נולד, חובק והונק בחדר הלידה בדיוק כפי שחלמה שיהיה. השבוע הראשון בבית עבר "בסדר" אבל עכשיו התינוק שלה לא יורד ממנה. הוא לא מצליח לישון בשום מקום חוץ מעל הגוף שלה. היא לא ידעה שזה כל כך קשה. היא מרגישה שאיבדה צלם אנוש, שאף אחד...